<h1>הלכות פסוקות לרבינו יהודאי גאון הלכ' אבל</h1>
<h2>דף קלט:</h2>
ובר ישראל דקבר מיתא ביום טוב מלקינן ליה ומותר ללוות את המת ביום טוב ראשון בתוך התחום. ועבדים דישראל אסיר להון למיקבר ביום טוב ראשון, דאמ' ראבא מת ביום טוב ראשון מיתעסקין בו עממים בשיני מיתעסקין בו ישראל ואפילו בשני ימים טובים שלראש השנה מה שאין כין בביצה. ומאי עממים גוים אבל עבדים לענין מלאכה דשבת (ל)[ו]יום טוב איתקש למאריה דכתי' [שמות כ'] לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך, כל מלאכה דאסיר ליה למאריה למעבד אסיר ליה לדידיה למעבד ואי קברי מחינן להון.
<h2>דף קנא:</h2>
תנו רבנן הגוסיס הרי זה כחי לכל דבר אין קושרין את לחיו ואין פוקקין את נקביו ואין נותנין כלי מתכת ודבר המיקר על טיבורו עד שעה שימות שנ' [קהלת י"ב] עד אשר לא ירתק חבל הכסף וג', אין סכין ואין מדיחין אותו ואין מטילין אותו על החול ולא על גבי המלח עד שעה שימות, ואין מאמצין את עיניו והנוגע בו הרי זה שופיך דמים למה הוא דומה לנר המטפטף שכיון שנגע בו אדם כוביהו.
<h2>דף קנב.</h2>
אמ' רב יהודה מת שאין לו מנחמין באין עשרה בני אדם ויושבין במקומו, ההוא דהוה בשיבבותיה דרב יהודה דלא הוה ליה מנחמין כל יומא הוה דבר רב יהודה בעשרה ואזיל ויתיב ליה בדוכתיה, איתהוי ליה בחילמיה תנוח דעתך שהינחתה את דעתי.
